פסק-דין בתיק ת"א 7327-07-09

1.         בתביעה זו עותרים התובעים להורות על פינויו של הנתבע מחנות הידועה כחלקה 6/10 בגוש 12454, והנמצאת ברח' הרצל 8 בחיפה (להלן "המושכר").        בנוסף הם עותרים למתן סעד כספי בגין דמי שימוש ראויים בסך של 90,000 ש"ח.

את תביעת הפינוי הם משתיתים על שתי עילות: נטישה וביצוע שיפוצים ושינויים במושכר ללא הסכמתם.

2.         העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

            התובעים הינם הבעלים של המושכר.

הנתבע הינו איש עסקים בעל דרכון צרפתי, המנהל עסקים בצרפת, מרוקו ובישראל.

3.         ביום 1.9.79 שכר הנתבע את המושכר בשכירות מוגנת, ומאז הוא מנהל בו, באמצעות אחרים, חנות לממכר תכשיטים ושעונים על פי הנטען.

4.         ביום 28.4.03 השכיר הנתבע את המושכר, בהסכמת הבעלים, למר אלי אלפסי, אשר המשיך וניהל בו חנות לממכר תכשיטים ושעונים.

5.         ביום 10.5.07 הודיע הנתבע לתובעים על הפסקת שכירות המשנה ועל רצונו לעשות שימוש עצמי במושכר, וכן על כוונתו לבצע בו שיפוצים לצורך התאמתו לשימושו העצמי (נספח ג' לתצהיר הנתבע נ/4).

6.         ביום 23.10.07 שיגרו התובעים לנתבע מכתב שבו הודיעו לו כי הם אינם מסכימים לשיפוץ המבוצע במושכר, וביקשו להפסיקו לאלתר (נ/1).

7.         ביום 31.10.07 השיב להם ב"כ הנתבע דאז כי המושכר הינו במצב תחזוקתי ירוד וכי השיפוץ הינו חיוני והכרחי מטעמי בטיחות. לפנייתו הנ"ל הוא צירף מכתב של מהנדס קונסטרוקציה מר איליה קפלן שבו נרשם כי העמודים התומכים בגלריה רקובים וכי קיימת סכנה לקריסתם, על כן יש להחליפם באופן מיידי. עוד צוין כי הוצאת כספות מהחנות לבקשת הנתבע, תגרום נזק לריצוף, ומשכך, יהיה צורך להחליפו. עוד הומלץ על החלפת צנרת מים וביוב עקב מצבם הנוכחי הגורם לרטיבות בקירות כפי שצוין במכתב הנ"ל (נספח ו' לתצהיר הנתבע נ/4).

8.         ביום 19.11.07 השיבו התובעים לנתבע כי השיפוץ המבוצע במושכר משנה את תוואי המושכר ואופיו, וחזרו וציינו כי הם לא נתנו את הסכמתם לביצועו (נספח ח' לתצהיר הנתבע נ/4).

9.         הנתבע המשיך בביצוע עבודות השיפוץ, אולם העבודות נמשכו כ-15 חודשים, והסתיימו בסוף שנת 2008 עקב ביצוע עבודות תשתית נרחבות שבוצעו על ידי עירית חיפה באזור, על פי הנטען.

10.        יצוין כי במהלך ההתכתבויות שפורטו לעיל, שלח הנתבע לתובעים, בימים 18.7.07 ו- 31.10.07, שתי המחאות בנקאיות בגין דמי השכירות של המושכר, עבור השנים 2007 ו-2008, וההמחאות הנ"ל נפדו על ידי התובעים.  

11.        ביום 21.1.09 שלח הנתבע לתובעים המחאה בנקאית בגין דמי שכירות עבור שנת 2009, אולם התובעים סירבו לפדותה בטענה כי הנתבע נטש את החנות, ודרשו ממנו לפנות את החנות ולשלם להם שכר דירה ראוי בסך של 12,000 ש"ח.

12.        הנתבע דחה את דרישתם הנ"ל, וביום 12.7.09 הגישו התובעים את התביעה דנן שבה עתרו כאמור להורות על פינויו של הנתבע מהמושכר, בגין שתי עילות: נטישה וביצוע שיפוצים ושינויים במושכר ללא קבלת הסכמתם. יודגש כי דרישת הפינוי שנשלחה על ידי התובעים לנתבע עובר להגשת התביעה, התבססה על עילת הנטישה בלבד, כפי שהדבר עולה מההתכתבויות שהיו בין הצדדים, וכי  העילה השנייה, היינו ביצוע שיפוצים במושכר ללא הסכמתם, "נולדה" רק עם הגשת התביעה.

13.        העדויות

            מטעם התובעים העידו תובע מס' 2 מר צבי גרשגורן (להלן "התובע"), ומר ערן וולקו, שמאי מקרקעין אשר ערך חוות דעת בעניין גובה דמי השימוש הראויים החלים על המושכר (ת/1).

            מטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו, ומר שמעון כהן העוסק בנדל"ן ואשר ליווה את ביצוע עבודות השיפוץ במושכר מטעם הנתבע, וכן המהנדס מר איליה קפלן.

14.        דיון